שכנות טובה וחשיבות שילוב הילדים בפעילויות קהילתיות

לפני שנבין איך משלבים את הילדים, כדאי להגדיר מחדש מהי שכנות טובה היום. היא כבר לא מסתכמת בהשאלת מוצרי מכולת. שכנות טובה במאה ה-21 מורכבת ממעגלים של כבוד, אכפתיות ותחושת שותפות. היא מתחילה במחוות קטנות – חיוך במעלית, הקפדה על שקט בשעות המנוחה ושמירה על ניקיון המרחב. היא נמשכת בעזרה הדדית – לשכן עם השקיות, לשכנה שנוסעת לחופשה וזקוקה למישהו שישקה את העציצים, או לשכנים שצריכים לקבל חבילה אבל לא נמצאים בבית. 

ברמה העמוקה יותר, שכנות טובה היא רשת ביטחון אנושית: הידיעה שיש מי שיבוא לעזרתך אם חלילה יקרה משהו, זו התחושה שאתה לא לבד. ילדים אינם לומדים את הערכים הללו מהרצאות או מסיסמאות; הם סופגים אותם דרך צפייה יומיומית בנו, ההורים. כשהם רואים אותנו מחייכים לשכנים, מציעים עזרה ומתעניינים, הם לומדים שזוהי הדרך הנכונה להתנהג.

כאשר אנו לוקחים את הלמידה הזו צעד אחד קדימה ומשלבים את הילדים באופן פעיל בפעילויות קהילתיות, אנו מעניקים להם שיעור לחיים שהשפעתו חורגת הרבה מעבר לגבולות השכונה.

• אמפתיה וכישורים חברתיים: פעילות קהילתית מפגישה את הילדים עם אנשים מכל הגילאים ומכל קצוות החברה. ילד שעוזר בגינה קהילתית עובד לצד פנסיונר, סטודנטית או משפחה אחרת. ילד שמשתתף באיסוף מזון לנזקקים לומד שיש מציאות שונה משלו. המפגש הבלתי אמצעי הזה מפתח אמפתיה אמיתית – היכולת להבין ולהרגיש את צרכיו של האחר. בנוסף, הם לומדים על בשרם כישורי חיים חיוניים: עבודת צוות, פתרון בעיות, תקשורת והיכולת לשתף פעולה למען מטרה משותפת.
• תחושת שייכות וזהות: בזמן שילד שרק "גר" במקום מסוים הוא אורח, ילד מעורב חברתית שפועל למען המקום בו הוא חי, רואה בו כשלו ומפתח אחריות אמיתית כלפיו. הוא ירגיש גאווה כשיראה את הפארק שעזר לנקות ויהיה הראשון להעיר למי שלא שומר על הניקיון. הפעולה האקטיבית יוצרת חיבור רגשי למקום, בונה תחושת שייכות וגאווה מקומית, ומחזקת את זהותו של הילד כחלק ממשהו גדול יותר ממנו עצמו.
• הפחתת בדידות ויצירת קשרים אמיתיים: בעידן של בדידות דיגיטלית, פעילויות קהילתיות הן נוגדן רב עוצמה. הן מוציאות את הילדים מהמסכים ומפגישות אותם עם ילדים אחרים מהסביבה – לא במסגרת הלימודית התחרותית, אלא סביב עניין משותף. חברויות הנוצרות סביב שתילת ערוגה או ארגון מסיבת רחוב הן לעיתים קרובות, אותנטיות ועמוקות יותר, ומעודדות משחק ספונטני גם לאחר שהפעילות הסתיימה.
• הבנת המושג אחריות אזרחית: זהו שיעור האזרחות הטוב ביותר שילד יכול לקבל. הוא לומד שקהילה טובה, נקייה ובטוחה אינה דבר מובן מאליו אלא תוצר של עשייה ומעורבות של תושביה. הוא מבין שלפעולותיו יש השפעה על הכלל, ושלהיות אזרח זה לא רק לקבל זכויות, אלא גם לקחת אחריות על הסביבה שבה אתה חי.

התחילו בצעדים קטנים, קרוב לבית:

• מבצע ניקיון: ארגנו יחד עם עוד כמה משפחות יום ניקיון וגינון בגינה הציבורית הקרובה או בחצר הבניין המשותף.
• אמנות רחוב: יום ציורי מדרכה לכל ילדי הרחוב. כל מה שצריך זה גירים צבעוניים והרבה דמיון.
• מחוות קטנות של אכפתיות: אפו יחד עוגיות או הכינו קינוח מתוק אחר והביאו לשכן מבוגר או למשפחה שעברה לאחרונה לבניין. למדו את הילדים להציע עזרה בהעלאת שקיות מהסופר.
• פרויקט "שכן טוב": עודדו את הילדים "לאמץ" שכן מבוגר או בודד. לא מדובר במחויבות גדולה, אלא במחוות קטנות וקבועות: לדפוק בדלת פעם בשבוע כדי לשאול מה שלומו, לעזור לו לזרוק את הזבל, או לצייר לו ציור לחג. המפגשים הללו מלמדים כבוד למבוגרים, מקלים על בדידות, ויוצרים קשרים בין-דוריים מרגשים.