הילד קורא לכם כל רגע? מדריך להורים לעזרה נכונה בשיעורי בית

לפני שניגשים לתרגילים עצמם, חשוב ליצור בסיס יציב ותומך. ילדים לומדים טוב יותר כשיש מסגרת ברורה וצפויה. לעיתים, המאבק סביב שיעורי הבית נובע מחוסר ודאות: מתי עושים שיעורי בית? היכן יושבים? כמה זמן זה אמור לקחת? 

קבעו שגרת שיעורי בית יומית קבועה: זמן מוסכם במהלך היום שמוקדש ללמידה, למשל, אחרי ארוחת הצהריים ולפני זמן מסך. דאגו לסביבת למידה מאורגנת, עם שולחן נקי, תאורה מספקת ונעימה, כיסא נוח וכל הציוד הנדרש בהישג יד.
והכי חשוב: הסחות דעת נשארות מחוץ לחדר. הטלפון של הילד (וגם שלכם) נמצא בחדר אחר. הטלוויזיה כבויה והדלת סגורה כדי לאפשר שקט וריכוז. סביבה רגועה תורמת משמעותית לכך שהילד יצליח להתמקד במשימה שלפניו.

כשהילד נתקע, קיים דחף טבעי שלנו כהורים לספק לו את התשובה. זה אמנם חוסך זמן אך מפספס את המטרה: פיתוח חשיבה עצמאית. במקום לעשות זאת, השתמשו בשאלות מנחות שמעודדות למידה עצמאית ומפתחות מנטליות צמיחה. שאלות מנחות – כשמן כן הן – הן מכוונות את הילד לפתור את הבעיה בעצמו. הן עוזרות לו לחשוב, לזכור וליישם. לדוגמה: 

• במקום להגיד: "התשובה היא 15."

נסו לשאול: "איזו דרך למדתם בכיתה לפתרון תרגיל כזה? בוא נסתכל שוב על הדוגמה בספר. מה השלב הראשון שאתה חושב שצריך לעשות?"

• במקום להגיד: "לא כתבת את המילה הזו נכון."

נסו לשאול: "המילה הזו כתובה נכון לדעתך? איפה נוכל לבדוק את האיות הנכון שלה?"

מה הילד לומד מזה?

1. אתם סומכים עליו שהוא מסוגל למצוא את הפתרון.
2. האחריות לפתרון היא בידיים שלו – אתם שם כדי לתמוך ולכוון, לא כדי לעשות את שיעורי הבית עבורם. זהו שינוי תפיסתי שמעביר את האחריות ללמידה בחזרה לילד.

זו בדיוק הגישה שמחזקת מנטליות צמיחה: האמונה שהצלחות מגיעות ממאמץ, מחשיבה ומהתנסות. הגישה הזו, המעודדת שיח, דומה לאופן שבו מפתחים מיומנויות לימוד דיבור אנגלית – על ידי שאילת שאלות והובלת הילד למסקנה בעצמו.

לפעמים הילד מרגיש מוצף – לא בגלל שאלה קשה אחת אלא בגלל המשימה כולה שמונחת לפניו: דף עבודה מלא, פרויקט גדול או מטלת קריאה באנגלית יכולים להיראות כמו הר בלתי ניתן לכיבוש. תפקידנו כהורים הוא לשמש כ"מנהלי פרויקט" ולעזור לילדים לפרק את המשימה הגדולה לחלקים קטנים שקל להתמודד איתם.

לדוגמה, אם המשימה היא כתיבת סיכום קצר באנגלית על סיפור שקראו, במקום לומר "כתוב את הסיכום", פרקו את זה ליחידות קטנות:

1. "בוא נקרא עכשיו רק את הפסקה הראשונה ונבין אותה יחד".
2. "עכשיו, בוא נכתוב את שלוש הנקודות המרכזיות בסיפור".
3. "עכשיו נחליט איך לכתוב משפט פתיחה טוב באנגלית".

בכל פעם שהילד מסיים שלב קטן, הוא מקבל בוסט של עידוד והצלחה, וזה מניע אותו להמשיך. זה נכון במיוחד במשימות מורכבות כמו לימוד קריאה באנגלית לילדים, שם כל משפט הוא התקדמות.

מדבקות, זמן מסך ופרסים אחרים עבור סיום שיעורי הבית יכולים לעבוד – אבל רק בטווח הקצר. זוהי מוטיבציה חיצונית ולכן היא אינה בונה רצון פנימי ללמוד. חשוב לפתח מוטיבציה פנימית: תחושת עניין, בחירה ושליטה. מוטיבציה פנימית היא המפתח ללמידה ארוכת טווח, והיא מבוססת על שני יסודות: תחושת בחירה (אוטונומיה) ותחושת מסוגלות.

איך עושים זאת?

תנו להם לבחור: גם בתוך מסגרת קבועה, תנו לילד לבחור. "תרצה להתחיל בחשבון או באנגלית?", או "אתה מעדיף לעשות הפסקה קצרה עכשיו או לסיים קודם את כל הדף?" שליטה בפרטים הקטנים מעניקה לילדים תחושת בעלות על התהליך.

חזקו מסוגלות: הדגישו הצלחות קטנות. "ראיתי שהתמדת עד שמצאת את הפתרון" או "זוכר שהתקשית בזה בשבוע שעבר? תראה איך הצלחת בזה עכשיו!".

כאשר הילד מרגיש שהוא יכול, שהמאמצים שלו מניבים פירות ושיש לו שליטה על הלמידה שלו, המוטיבציה הפנימית שלו גדלה וכך גם הרצון. בעקבות זאת גם הצורך בפיקוח חיצוני פוחת.

לפעמים הילד (וגם אתם) באמת לא יודעים את התשובה. התסכול הוא טבעי, והדבר החשוב ביותר הוא לא לכעוס. זו הזדמנות נהדרת להראות איך מתמודדים עם קושי בלי לחץ. למשל, תוכלו לומר "זו שאלה מאתגרת, בוא נבדוק יחד בגוגל או במילון", או "נסמן לנו את השאלה ונשאל מחר את המורה".

כשהאתגר הוא שיעורי הבית באנגלית

עבור הורים רבים בישראל, שיעורי הבית באנגלית מאתגרים במיוחד. הורים רבים חוששים שהאנגלית שלהם לא מספיק טובה, שהם לא זוכרים את החומר או שהם לא רוצים לבלבל את הילד עם המבטא שלהם. זהו חשש מובן לחלוטין.

במקרה כזה, התפקיד שלכם כהורים משתנה מתפקיד של מורה לתפקיד של מעודד ראשי. אתם לא צריכים לדעת את הדקדוק המושלם – תפקידכם הוא לשבת לצד הילד, לגלות עניין, להשתמש יחד במילון מקוון או באפליקציה ולשדר להם שהמאמץ חשוב. מעבר למציאת פתרון, אתם מעבירים לילד מסר חשוב – שגם אתם לומדים תוך כדי. 

אם הפער קיים לאורך זמן, תוכניות לימוד אנגלית לילדים יכולות להעניק לילדים כלים מקצועיים ואת הביטחון שהם צריכים. כך אתם יכולים להישאר בתפקיד החשוב ביותר: לעודד, ללוות ולחזק.

בעידן של ציונים, מבחנים והשוואות, קל לנו כהורים להתמקד בתוצאה. אבל הדרך חשובה לא פחות, ועזרה בשיעורי בית אפקטיבית מתמקדת בדרך. 

שנו את אופי השיח בבית:

• במקום לשאול: "איזה ציון קיבלת"?

שאלו: "איך היה המבחן? איזה חלק היה לך קל? מה היה מאתגר? היתה שאלה שהפתיעה אותך?"

• במקום לומר: "כל הכבוד שסיימת מהר".

אמרו: "שמתי לב שהתמדת והתרכזת גם כשהיה קשה. זה מרשים ואני ממש גאה במאמץ שהשקעת".

כשאנחנו משבחים את המאמץ ואת ההתמדה של הילד  – ולא רק את הדיוק או את ההצלחה – אנו עוזרים לו לבנות חוסן נפשי. ילד שמתוגמל על מאמץ לא יפחד לטעות, וילד שלא מפחד לטעות הוא לומד מצוין. ההבנה שטעות היא חלק מהלמידה זו המתנה הגדולה ביותר ששיעורי הבית יכולים להעניק.

הענקת כלים להצלחה מתחילה בבניית ביטחון עצמי, במיוחד באנגלית. ב-Novakid אנו הופכים את הלמידה מחובה להזדמנות מרגשת. עם תוכניות לימוד אנגלית לגיל הרך ועד לבוגרים, הילדים רוכשים ביטחון בסביבה תומכת והופכים את שיעורי הבית להזדמנות להפגין ידע, ולא למקור לתסכול.