"אל תתערבו בכל ריב": המדריך ללימוד כישורי פתרון קונפליקטים לילדים

הנטייה הטבעית שלנו היא להגן על ילדינו מעימותים – לגונן עליהם ולסלק כל מצב מתסכל. אבל בלי חיכוך, אין למידה. ילד שמעולם לא חווה קונפליקט, הוא ילד שלעולם לא ילמד כיצד לפתור אותו. ריבים הם "המעבדה החברתית" שבה ילדים מתרגלים לראשונה מיומנויות קריטיות: 

• הבנה שלאנשים אחרים יש רצונות וצרכים שונים משלהם (תיאוריית התודעה).
• יכולת לווסת רגשות סוערים כמו כעס, קנאה ותסכול.
• אמפתיה ויכולת לראות את המצב מנקודת מבטו של האחר.
• משא ומתן, פשרה ויצירתיות בפתרון בעיות.

כשאנחנו קופצים פנימה ופותרים עבורם את הבעיה, אנחנו בעצם גוזלים מהם את ההזדמנות לתרגל את כל אלה.

השאלה הראשונה שכל הורה שואל היא "מתי נכון להתערב?". זו נקודה קריטית. אם נתערב מוקדם מדי, נמנע למידה. אם נחכה יותר מדי, המצב עלול להסלים.

הכלל המנחה פשוט: כל עוד הריב מתנהל בצורה מילולית ונשאר בגבולות הסביר, גם אם הוא רועש, אפשר לתת לילדים לנסות להגיע לפתרון בעצמם. תופתעו לראות שבמקרים רבים הם יגיעו להסכמה תוך דקות.

התערבות היא הכרחית בשני מקרים:

1. יש אלימות פיזית או שימוש במילים פוגעניות במיוחד: כשידיים מונפות, חפצים נזרקים או כשהריב גולש לעלבונות קשים.
2. קיים פער כוחות ברור: למשל, אח גדול ודומיננטי מכניע באופן קבוע את אחיו הקטן.

כאן ההורים נכנסים לתמונה – לא כשופטים אלא כמגשרים.
טכניקת "המגשר": משופט למנחה

כשאנחנו מתערבים בריב, הטעות הנפוצה ביותר היא להיכנס כשופטים: חוקרים "מי התחיל?" או "למה הרבצת לו?", ובמקרים מסוימים אף מכריעים לטובת צד אחד עם אמירות כמו "אתה הגדול, אתה צריך לוותר". גישה זו נכשלת ברוב המקרים. היא מייצרת אשם וקורבן, מנצח ומפסיד, היא מעודדת שקרים כדי להתחמק מעונש, וחשוב מכל – היא לא פותרת את שורש הבעיה.

התפקיד שלנו הוא להיות "מגשרים". מגשר לא מחפש אשמים; הוא מנחה תהליך.

1. הרגעה והפרדה: אי אפשר לנהל שיח כאשר הסערה בשיאה, ולכן השלב הראשון הוא להוריד את גובה הלהבות. ניתן לומר, "אני רואה ששניכם מאוד כועסים. בואו ניקח נשימה. אתה תשב פה ואתה שם, ונחזור לדבר כשנרגע".
2. הקשבה פעילה לכל צד בנפרד: "אני רוצה לשמוע מה קרה. כל אחד יקבל את הזמן שלו לדבר והשני יקשיב בלי להפריע". אפשרו לכל ילד לספר את הצד שלו.
3. שיקוף רגשות (לא עובדות): במקום להגיד "אז הוא לקח לך", אמרו "אז אתה הרגשת כעס כי רצית לשחק בזה והרגשת שהוא חטף לך". שיקוף הרגש גורם לילד להרגיש שמבינים אותו. בזמן שעובדות מלבות את הויכוח, רגש יוצר חיבור. 
4. הגדרת הבעיה המשותפת: אחרי ששמעתם את שני הצדדים, הגדירו את הבעיה: "נשמע ששניכם רוצים את הצעצוע באותו זמן".

החלק הקשה ביותר בריב הוא התקשורת. ילדים נוטים להשתמש ב"מסרי אתה" מאשימים: "אתה הרסת לי!", "אתה תמיד לוקח!" – שפה שרק מסלימה את הקונפליקט. הכלי החזק ביותר שאנו יכולים ללמד אותם הוא "מסרי אני", באמצעותם הילד לומד לדבר על עצמו ועל תחושותיו:

במקום: "אתה טיפש שהרסת לי את המגדל!"

למדו אותם להגיד: "אני מרגיש עצוב שעבדתי קשה על המגדל ועכשיו הוא נהרס".

זהו הבדל שמשנה את חוקי המשחק, לאור העובדה שאי אפשר להתווכח עם רגש. זו שפה מרגיעה שמאפשרת להם לשתף ועוזרת להם להם לבטא את עצמם מבלי לתקוף, וזהו הבסיס לשיפור כישורים חברתיים. בנוסף, חשוב ללמד אותם להקשיב. כשאח אחד מדבר, השני חייב להקשיב עד הסוף – זהו תנאי בסיסי לפתרון.

אחרי שהרגענו, הקשבנו והגדרנו את הבעיה, מגיע השלב היצירתי של חשיבה משותפת לקראת פתרון. אל תציעו פתרון בעצמכם! שאלו אותם: "אוקיי, אז יש לנו בעיה: שניכם רוצים את הצעצוע. מה אפשר לעשות? אילו רעיונות יש לכם כך ששניכם תהיו מרוצים?".

אתם תופתעו מהיצירתיות שלהם. הם עשויים להציע:

• "נשחק בתורות, 5 דקות כל אחד"
• "נשחק בזה ביחד"
• "נזרוק מטבע שיקבע מי מתחיל"
• "אני אוותר לו עכשיו והוא יוותר לי מחר"

כל פתרון שהם מעלים בעצמם שווה זהב, גם אם הוא לא נראה לכם הוגן. עצם העובדה שהם מצאו אותו יחד מחזק אותם. תהליך זה של מציאת פתרון משותף הוא מיומנות יקרה מפז וישנן אסטרטגיות רבות לניהול קונפליקטים בין ילדים שניתן ללמד אותם כדי להעשיר את ארגז הכלים שלהם.

ריבים בין ילדים הם אתגר בפני עצמו, אך כשהריב מתרחש בין אחים הוא הופך למורכב יותר. במקרה זה נכנסים למשוואה גם קנאה, תחרות על תשומת לב הורית ותחושת "זה לא פייר". כשמדובר באחים, חשוב להדגיש את ערך הקשר המשפחתי. הימנעו מהשוואות בין האחים ואל תגדירו לכל אחד מהם תפקידים קבועים (השוטר, הרגיש, המפונק). במקום זאת, הדגישו קשר, צוותיות ושפה משותפת, והתמקדו בפתרונות שמחזקים את כל אלו.  הדינמיקה הזו כל כך שכיחה שהיא מצריכה התייחסות מיוחדת לנושא של יחסים בין אחים ואחיות והדרך לטפח אותם.

לימוד כישורי פתרון קונפליקטים הוא מסע ולא תרגול חד פעמי. במהלכו נחווה נסיגה עם ימים של ריבים אינסופיים – וזה חלק מהתהליך. חשוב לזכור שכל ריב טומן בחובו הזדמנויות רבות: ללמוד לווסת רגשות, להבין את האחר, להביע את עצמנו במדויק, להתחרות בצורה הוגנת, להתפשר ולדבר במקום לצעוק. 

המטרה שלנו כהורים אינה ליצור בית שקט ונטול ויכוחים, אלא בית שבו הילדים רוכשים בהדרגה את הביטחון והכלים לנהל את מערכות היחסים שלהם בעצמם. המיומנויות החשובות שנרכשות בדרך הן אלו שיהפכו אותם למבוגרים מצליחים חברתית.

היכולת לפתור קונפליקט מבוססת על תקשורת וביטחון עצמי. ב-Novakid אנו מלמדים ילדים לבטא את עצמם באנגלית ללא פחד, בסביבה תומכת ואישית. גלו את תוכניות הלימוד שלנו ותראו איך שיעור אחד על אחד בונה ביטחון שנשאר לכל החיים.