- למה כל כך קשה לדעת מה הייתה השפה הראשונה?
- אז איך שפה נוצרת?
- מהי "שפת אם" ולמה היא חשובה?
- האם כל השפות הגיעו מאותה משפחה?
- אז אלו שפות עתיקות אנחנו כן מכירים?
- סיפור מגדל בבל: מה האגדה מספרת ומה המדע אומר?
- שפה היא מסע אינסופי
- התשובה המפתיעה לשאלה "מה הייתה השפה הראשונה בעולם?" (אנחנו לא יודעים).
- ההבדל בין שפה מדוברת, שלא משאירה עקבות, לשפה כתובה.
- איך שפות נולדות: תיאוריות על התפתחות הדיבור מקולות פשוטים.
- מהי "שפת אם" ומה ההבדל בינה לבין "השפה הראשונה".
- מהן השפות העתיקות ביותר שאנחנו כן מכירים (כמו שומרית ועברית).
- סיפור מגדל בבל: מה האגדה מספרת ומה המדע חושב.
ילדים שואלים שאלות חכמות ומסקרנות על העולם, והמובילה שבהן היא "מה הייתה השפה הראשונה בעולם?". התשובה לשאלה היא אחת התעלומות המרתקות ביותר באנושות. כהורים, אנחנו רגילים לתת תשובות מדויקות, אבל במקרה הזה התשובה הכנה ביותר היא גם המעניינת ביותר: "אנחנו פשוט לא יודעים".
איך מסבירים לילד שאנחנו לא יודעים? ומה אנחנו כן יודעים על מקור הדיבור? זהו מסע מרתק אל ימי האדם הקדמון, שמלמד אותנו על מה שהופך אותנו לאנושיים. המטרה היא לא לתת תשובה אחת, אלא לקחת את הילד להרפתקה של גילוי – להכיר את מה שאנחנו כן יודעים ולהבין איך בכלל נוצרת שפה.
למה כל כך קשה לדעת מה הייתה השפה הראשונה?
הדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא באמצעות דימוי: "כשארכיאולוגים חופרים באדמה, הם מוצאים עצמות של דינוזאורים או כלי אבן שבני אדם קדמונים הכינו. עצמות וכלים נשארים באדמה אלפי שנים. אבל מילים? מילים הן כמו אוויר. ברגע שאומרים אותן, הן נעלמות. לפני מיליון שנה לא היו מכשירי הקלטה".
הדיבור האנושי הוא עתיק מאוד, כנראה בן מאות אלפי שנים ואולי יותר. הכתיבה, לעומת זאת, הומצאה רק לפני כ-5,000 שנה. המשמעות היא שבני האדם מדברים כבר מאות אלפי שנים, הרבה לפני שהומצא הדבר ששימר את המילים. מסיבה זו, ייתכן ולעולם לא נדע בוודאות מה הייתה השפה הראשונה בעולם.
אז איך שפה נוצרת?
למרות שאנחנו לא יודעים מה הייתה המילה הראשונה, אנחנו כן יכולים לשער איך דיבור נוצר לראשונה. אפשר להסביר לילד ששפה לא "הומצאה" ביום אחד, אלא התפתחה לאט-לאט, ממש כמו שפעוט לומד לדבר: קולות, הברות, מילים ואז משפטים.
יש כמה תיאוריות פשוטות שילדים מתחברים אליהן:
- תיאוריית ה"בואו-בואו": אנשים קראו אחד לשני בקולות כדי לאותת (כמו "היי!" או "בוא!").
- תיאוריית ה"אאוץ'!": קריאות פתאומיות של רגש (כמו "אאוץ'!" מכאב, "וואו!" מהתפעלות, או "איכס!" מגועל) הפכו למילים.
- תיאוריית ה"האו-האו": חיקוי קולות של חיות וטבע. אולי "האו-האו" הפך למילה "כלב", ו"ציוץ-ציוץ" הפך ל"ציפור".
היום אף אחד לא יודע אם אחת מהתיאוריות האלו נכונה, ורוב החוקרים חושבים שהאמת הייתה הרבה יותר מורכבת. סביר להניח שזה היה שילוב של כל אלו: קולות, מחוות גוף וסימנים, שהפכו לאט-לאט למילים עם משמעות.
מהי "שפת אם" ולמה היא חשובה?
כאן המקום להסביר לילד מושג חשוב: ההבדל בין "השפה הראשונה בעולם" לבין "שפת אם". אפשר להגיד: "שפת אם היא לא השפה הראשונה אי פעם, אלא השפה הראשונה שאתה למדת לדבר. זו השפה ששמעת בבית כשהיית תינוק, השפה שאמא ואבא דיברו אליך. זו השפה שבה אתה חולם וחושב".
ההבנה של מהי שפת אם היא בסיס חשוב. זו השפה שדרכה אנחנו מבינים את העולם בפעם הראשונה. זו גם התשובה לשאלה מדוע חשוב ללמוד שפה שנייה בגיל צעיר – בגיל הזה המוח עדיין גמיש ומוכן לקלוט צלילים חדשים כמו ספוג.
האם כל השפות הגיעו מאותה משפחה?
זו שאלה שבלשנים (חוקרי שפה) עדיין דנים בה. אפשר לדמות זאת ל"עץ המשפחה של השפות": "תחשוב על שפה כמו על סבתא-רבא-רבא. לסבתא הזו (נקרא לה "לטינית") היו כמה ילדים: צרפתית, ספרדית, איטלקית ופורטוגזית. הם אחים ואחיות, ולכן הן חולקות מילים דומות, למשל, 'לחם' הוא 'Pain' בצרפתית ו-'Pane' באיטלקית.
חוקרים מסוימים מאמינים שאם נלך מספיק אחורה בזמן, נמצא שלכל השפות בעולם יש "סבתא-רבא קדמונית" אחת, שפה ראשונית שממנה כולן התפתחו. אחרים טוענים ששפות נולדו בכמה מקומות שונים בעולם בערך באותו זמן, כמו כמה עצים שונים שצמחו במקביל. ניתן לראות זאת בדוגמאות כמו ההבדלים בין אנגלית אמריקאית לבריטית, שמראים איך שפה אחת מתחילה להתפצל.
אז אלו שפות עתיקות אנחנו כן מכירים?
במקרה זה אפשר לתת לילד תשובה מספקת – הערפל מתחיל להתפזר מרגע הופעת הכתיבה. אנחנו אולי לא יודעים מה הייתה השפה המדוברת הראשונה, אבל אנחנו יודעים מה היו השפות הכתובות הראשונות.
"השפות הראשונות שאנשים כתבו", אפשר להסביר, "הופיעו לפני כ-5,000 שנה במסופוטמיה (עיראק של היום) ובמצרים. האנשים שם, שנקראו שוּמֵרים, רשמו דברים על לוחות חמר (כתב יתדות). המצרים ציירו סמלים מיוחדים שנקראים הירוגליפים".
ואם הילד שואל על השפה העברית? התשובה היא שעברית היא בהחלט אחת השפות העתיקות ביותר שעדיין מדוברות היום. היא שייכת למשפחת שפות עתיקה מאוד (שפות שֵמיות), יחד עם ערבית וארמית. ישנן עוד שפות עתיקות מאוד שעדיין בשימוש, כמו יוונית, סינית, או בסקית (שמדוברת בספרד והיא כל כך עתיקה שלא ידוע מה מקורה). לפעמים, שפות שנחשבות עתיקות ומורכבות הן גם בין השפות הקשות ביותר ללמידה.
סיפור מגדל בבל: מה האגדה מספרת ומה המדע אומר?
סביר להניח שהילד שמע על מגדל בבל ולכן חשוב להתייחס לזה. זו דרך נהדרת להסביר לילדים איך נוצרו שפות שונות. "בתנ"ך יש סיפור יפהפה שמנסה להסביר איך נולדו כל כך הרבה שפות. הסיפור מספר שפעם כל בני האדם דיברו שפה אחת ובנו מגדל ענק שהגיע עד לשמיים. אלוהים כעס על הגאווה שלהם, ולכן 'בלבל' את שפתם. פתאום, אנשים לא הצליחו להבין אחד את השני, התפזרו בעולם, וכך נוצרו כל השפות השונות."
המדע מספר סיפור אחר: שהשפות התפצלו כתוצאה מכך שקבוצות של אנשים התרחקו זו מזו,. כמו במשחק "טלפון שבור", השפה שלהם השתנתה לאט-לאט לאורך אלפי שנים.
שתי הגרסאות מרתקות, וכל אחת מהן מלמדת משהו אחר על בני האדם.
שפה היא מסע אינסופי
כשחוזרים לשאלה "מהי השפה הראשונה בעולם?", התשובה היא שזו תעלומה ושאין תשובה אחת. החיפוש אחריה מלמד אותנו ששפה היא לא חפץ, אלא יצירה אנושית מדהימה, היא משתנה כל הזמן וכל דור מוסיף לה מילים חדשות או גרסאות חדשות של מילים קיימות. היום, גם אנחנו חלק מהמצאה מחדש של השפה עם מילים כמו "סלפי", למשל.
התפתחות שפה לא נעצרת לעולם – אנחנו וילדינו חלק מהסיפור הזה. לימוד שפה חדשה משמעו להצטרף להרפתקה הזו ולגלות דרך חדשה לחשוב, להרגיש ולתאר את העולם.
המסע של השפה מרתק, והדרך הטובה ביותר להצטרף אליו היא פשוט להתחיל לדבר. ב-Novakid אנו מאמינים שלימוד שפה צריך להיות הרפתקה. גלו את תוכניות הלימוד שלנו, המפגישות ילדים עם דוברי שפת אם והופכות את האנגלית לחלק מהסיפור שלהם.









