בין פסנתר למבחן בחשבון: איך עוזרים לילדים לאזן בין חוגים לשיעורי בית?

עומס יתר לא מופיע ביום אחד, הוא נבנה בהדרגה. כהורים, אנחנו הראשונים לזהות את הסדקים. חשוב לשים לב לסימנים הבאים:

• עייפות תמידית: הילד מתקשה לקום בבוקר, נרדם באוטו גם בנסיעות קצרות או מפהק ללא הפסקה.
• ירידה בהישגים לימודיים: באופן אירוני, ריבוי חוגים שאמורים להעשיר עלול לפגוע בליבת הלימודים כי אין זמן, חשק או ריכוז להכין שיעורי בית כראוי.
• רגישות יתר ועצבנות: עומס יתר יוצר נטייה לבכות בקלות, לכעוס מדברים קטנים או לריב יותר עם אחים.
• תלונות פיזיות: כאבי ראש, כאבי בטן ותחושה כללית לא טובה יכולים להיות תוצאה של עומס ולחץ.
• אובדן עניין: הילד מוותר פתאום על חוג שהוא תמיד אהב או מפסיק להיפגש עם חברים כי "אין לו זמן".

אם זיהיתם כמה מהסימנים האלו, זהו דגל אדום שמחייב התבוננות מחדש של לוח הזמנים.

הטעות הנפוצה ביותר בקרב הורים היא לחשוב שהכמות חשובה. בפועל, חוג אחד או שניים שהילד באמת אוהב ומתחבר אליהם, עדיפים על חמישה חוגים שהוא מרגיש מחויב לקחת בהם חלק.
לפני שרושמים לעוד פעילות, חשוב להבין איך לבחור את החוג המתאים ביותר עבור האופי והנטיות של הילד שלכם. אל תבחרו במה שכדאי או במה שכולם עושים. שאלו את הילד מה מעניין אותו. האם הוא זקוק לפעילות פיזית אינטנסיבית כדי לפרוק אנרגיה? אולי היתרונות של לימוד שחייה ידברו אליו, כיוון שזו פעילות שמחזקת את כל הגוף, או שאולי הוא טיפוס יצירתי יותר, שנהנה מביטוי עצמי? במקרה כזה, לימודי ריקוד לילדים יכולים להיות בחירה מצוינת שמפתחת קואורדינציה ומשמעת עצמית.

מומלץ לבחור בחוג אחד שמתמקד בגוף (ספורט) וחוג אחד שמתמקד בנפש או בכישרון (אמנות, מוזיקה, שפות). זה מספיק בהחלט.

ילדים, במיוחד בגיל בית ספר יסודי, לא מבינים מושגים מופשטים של זמן. "עוד שעה" או "מחר" הם מושגים חמקמקים. הדרך הטובה ביותר ללמד אותם איזון היא להפוך את הזמן למשהו שנראה לעין.

שבו עם הילד אחת לשבוע, למשל בשבת, והכינו יחד מערכת שעות שבועית. תלו אותה במקום מרכזי והשתמשו בטושים זוהרים בצבעים שונים כדי להבחין בין סוגי הפעילויות:

• זמן בית ספר (לא נתון למשא ומתן)
• זמן חוגים (כולל נסיעות)
• זמן שיעורי בית 
• זמן ארוחות ושינה
• זמן פנוי / משחק / מסכים

כשהילד רואה בעיניים אלו שעות במהלך היום תפוסות ואלו פנויות, זה מאפשר לו להבין טוב יותר את המגבלות. זה מלמד אותו שכדי להספיק לשחק, הוא חייב לסיים את הבלוק של שיעורי בית קודם. 

כדי שלוח הזמנים יעבוד לאורך זמן, צריך להגדיר חוקים ברורים. החוק החשוב ביותר הוא שבית הספר קודם לכל. חוגים לילדים הם העשרה, אך שיעורי בית הם חובה.

קבעו שגרה קבועה, לדוגמה: חוזרים הביתה, אוכלים ארוחת צהריים, נחים חצי שעה ואז מתיישבים להכין שיעורי בית. רק אחרי שהתיק מסודר למחר – אפשר ללכת לחוג או לשחק. חשוב לא להשאיר את הכנת שיעורי הבית לשעה מאוחרת בערב, אחרי החוג. בשעה הזו הילד כבר עייף, חסר סבלנות, והלמידה הופכת למאבק מתסכל. אם יש יום עמוס בחוגים, נסו לנצל חלונות זמן קטנים כמו בבוקר לפני בית הספר, או מיד בחזרה, כדי לסיים לפחות חלק מהמשימות.

בצורה כזו, הילד לומר לתכנן, לדחות סיפוקים ולהיות אחראי על הזמן שלו.

שעמום נתפס לעיתים כמשהו שלילי שיש לטפל בו מיידית. זו טעות – שעמום הוא לא אויב אלא הזדמנות, והוא קריטי להתפתחות ילדים. בזמן הזה המוח נח, מעבד את כל המידע שספג במהלך היום – וזה השלב שבו היצירתיות מתחילה לפרוח. בהזדמנויות האלו הילד יכול להמציא פתאום משחק חדש, להחליט לבנות מגדל מקוביות, או פשוט לבחור לשכב ולהרהר. אם נמלא כל דקה פנויה בחוגים לילדים, נחמיץ את ההתפתחות העצמית והדמיון, את ההזדמנות היקרה הזו לפגוש את עצמם. 

איך יוצרים "זמן שעמום"?

ודאו שבמערכת השבועית יש "בלוקים" ריקים במכוון – בלי חוגים, בלי מסכים ובלי שיעורי בית. זו מתנה. 

העולם מלא בהזדמנויות אבל לא כל מה שאפשרי צריך לרוץ ולעשות. המירוץ להעשיר את ילדינו עלול להוביל לשחיקה – שלהם ושלנו. תפקידנו כהורים הוא לא ליצור "ילד פלא" שמנגן על שלושה כלי נגינה, דובר ארבע שפות ובעל חגורה שחורה בקראטה. התפקיד שלנו הוא לגדל אדם בריא בנפשו, סקרן, שיודע לנהל את זמנו ושיש לו פנאי לפתח את עולמו הפנימי.

לפעמים, ההחלטה ההורית האמיצה ביותר היא דווקא להגיד "לא" לעוד חוג, ולהשאיר לילד זמן יקר פשוט לנשום. הקשיבו לילד שלכם, סמכו עליו ובנו יחד שגרה שמוצאת את האיזון בין התפתחות למנוחה.

בדיוק כמו עם חוגים, גם בלמידה חשוב לשמור על הנאה וגמישות. ב-Novakid אנו הופכים את לימוד האנגלית לחוג מהנה וגמיש. בדקו את המחירים והתוכניות שלנו וגלו איך אפשר ללמוד בכיף, בלי להוסיף עוד לחץ.